<h1>האגור סימן אלף שי"ג</h1>
<h2>דף ס.</h2>
כתב בספר המצות כי הקונה כלים מן הגוים צריכין טבילה במ' סאה מים אבל לא במעיין אע"פ שמטה' כלי טמא בכל שהוא. ולא נהירא שאין להחמיר יותר בטבילה זו טפי מבטבילת טומאה. טורים. כתב בספר המצות כוס כסף המחובר בכלי עץ צריך טבילה כיון שמשתמש בשל כסף אבל מבחוץ לא אע"ג דמעמיד. ויש מחמירין להטבילו בלא ברכה טורים. כתב ה"ר שמואל מבובנביר"ק הני כוסות של עץ המוקפין להם סביב שפה של מתכת ועמידת רגל של כסף או שאר מתכות ומחובר באמצע אין צריכין טבילה הואיל והמקבל של עץ. ומיהו אם מצופין מתכת מוכיח שם מכמה משניות שדין כלי מתכת יש להן. מרדכי. נשאל מהר"י מולן ז"ל כלי משכנתא אם צריכין טבילה. והשיב צריכין טבילה מספק כי מספקא לן אי כזבינא דמיא א"כ כשנשתקעו ביד ישראל צריך טבילה שנית בלא ברכה חוץ מטבילה ראשונה בשעה שמשכנן. או דלמא משכנתא לאו כזבינא דמיא וטבילה ראשונה בעודה ברשות הגוי אינה מועלת. פסק מהרר"י מולן דאותם כלים המחושקים בחשוקי ברזל אין צריכין טבילה כלל. אם הגוי משכן ליהודי כלי אם נראה בדעת הגוי שרוצה לשקעו בידו צריך טבילה. ואם אינו ידוע אם בידו לשקעו מבעיא אם צריך טבילה ולא אפשיטא. וי"א לקולא שא"צ טבילה. וטוב להטבילו בלא ברכה. או יקנה כלי אחר ויטבילהו עמו. וכ"כ רש"י ז"ל. וישראל שנתן כסף לאומן גוי לתקן לו כלי א"צ טבילה. אפי' למ"ד אומן קונה בשבח כלי כיון שלא נקרא שם הגוי עליו. וריב"א אומר שאפילו נותן לו כלי שבור לתקנו אם לא היה מחזיק רביעית קודם לכן ותקנו כל שמחזיק רביעית צריך טבילה. דק"ל הכל הולך אחר המעמיד.
